פש"ר, תל"א
בית המשפט המחוזי חיפה
|
6011-04,275-05
11/03/2012
|
בפני השופט:
ישראלה קראי-גירון
|
| - נגד - |
התובע:
עוזי בר
|
הנתבע:
כונס הנכסים הרשמי
|
| החלטה |
א -
מבוא
1. בפניי בקשת הנושה, גב' גליה טסלר, עו"ד, (להלן: "גב' טסלר") מיום 15.11.2011. בבקשה מבוקש להורות על העברת עודפי כספים שהתקבלו או שיתקבלו ממכירת דירת החייב ברח' אז"ר 7 חיפה חלקה 276/13 בגוש 11200 (להלן: "הדירה"), לידי גב' טסלר ולא לקופת הכינוס.
2. גב' טסלר טוענת שהיא נושה מובטחת של החייב. נטען כי תביעת החוב של גב' טסלר אושרה כדין ע"י המנהל המיוחד שמונה לבדיקתה, עו"ד שרגיל, וזאת ביום 8.1.09. נטען כי בהתאם לתביעה שאושרה סכום חוב אותו החייב חב לה עומד על סך 427,088 ש"ח.
3. גב' טסלר טוענת כי היא נושה מובטחת משום שלזכותה היתה רשומה הערה על קיום בטוחה. הרישום נעשה ביום 8.5.2002 בלשכת רשם המקרקעין בחיפה על זכויות החייב בדירה. אין מחלוקת כי מדובר ברישום הערה על-פי צו בימ"ש על-פי סעיף 130 לחוק המקרקעין התשכ"ט-1969 (להלן: "חוק המקרקעין").
4. לטענת ב"כ גב' טסלר השעבוד לטובתה נוצר בפסק דין שצורף לתביעת החוב שהוגשה על ידה.
לטענת ב"כ גב' טסלר היא ניהלה נגד החייב הליך אזרחי בת"א 2168/02 בבימ"ש שלום קריות. במסגרת ההליך התקיים בין הצדדים הליך גישור בפני המגשר עו"ד מזרחי. בסופו של ההליך הושג הסכם גישור שקיבל תוקף של פסק דין בו התחייב החייב לשלם לגב' טסלר סכום נומינלי של 550,000 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית, כאמור בסעיף 4 להסכם הגישור.
בהסכם אשר קיבל תוקף של פסק דין התחייב החייב בסעיף 5 להבטיח תשלום חובו לגב' טסלר בדרך של רישום הערה אזהרה על שני נכסים של החייב, הדירה הנ"ל ודירה נוספת ברחוב קפלן 35/13 בנהריה.
נטען כי מכוח התחייבות זו של החייב שקיבלה תוקף של פסק דין נרשמה ביום 8.5.2002 הערה בפנקס רשום המקרקעין בחיפה ונוצר שעבוד ההופך את גב' טסלר לנושה מובטחת. מכוחו, כך נטען, זכאית גב' טסלר להעברת יתרת התמורה שהתקבלה בגין מכירת הדירה לאחר העברת חלק מהתמורה לנושה המובטחת לפניה, כלל חברה לביטוח בע"מ (להלן: "כלל") לידיה. נטען כי אסור שיתרה זו תועבר לקופת הכינוס.
5. בנוסף טוענת גב' טסלר כי בידיה זכות עכבון באשר לכספי יתרת התמורה המצדיק גם הוא העתרות לבקשתה.
נטען כי לולא היתה נותנת גב' טסלר הסכמתה להסרת ההערה אשר היתה רשומה על זכויות החייב בדירה, לא היה ניתן למכור הדירה. לפיכך נטען כי קיימת לגב' טסלר זכות לעכב מכירת הדירה מכוח ההערה שנרשמה לזכותה.
עוד נטען כי הסכמת גב' טסלר לא לעכב מכירת הדירה והסכמתה למחיקת ההערה שהיתה רשומה לטובתה על זכויות החייב בדירה היתה כפופה לשמירת זכותה לכספי המכר העודפים המגיעים לה כחלק מהליך מימוש הדירה לטובתה כנושה מובטחת.
6. ב"כ הכונ"ר, הנאמן עו"ד נשר וב"כ נושה אחרת גב' קלאוז, גרושת החייב אשר יזמה הליכי פשיטת הרגל נגדו, לטענת גב' טסלר, התנגדו לבקשה.
עד מועד כתיבת החלטה זו לא ניתנה תגובה כתובה מטעם החייב לבקשה.
7. מבלי להתייחס לטענות לעניין זכאות הנושה גב' קלאוז להתנגד לבקשה, טענות שלטעמי אין צורך להכריע בהן, לאור הצטרפות נושה זו להתנגדות ב"כ הכונ"ר והנאמן, להלן פירוט טענות המתנגדים לבקשה:
I גב' טסלר אינה נושה מובטחת על-פי הנדרש בסעיף 1 לפקודת פשיטת הרגל. זאת בהתחשב בעובדה כי זכויות החייב בדירה הינן זכויות רשומות, ועל נושה מובטח לרשום שעבוד על זכויות כאלה, באם רצונו להיחשב נושה מובטח.
נטען כי במקרה דנן רק כלל הינה נושה מובטחת אשר רשמה שעבוד על זכויותיו הרשומות של החייב בדירה.
II ההערה שנרשמה על זכויות החייב לטובת גב' טסלר מאוחרת ונדחית מפני הערות אחרות הרשומות על זכויות החייב בדירה, לרבות הערה שנרשמה לטובת הנושה גב' קלאוז ביום 20.4.2002. זאת מכוח צו עיקול שהוצא בתיק תמ"ש 19702/97 בבימ"ש לענייני משפחה בקריות, שלא בוטל.
III לגב' טסלר אין זכות עכבון. אין בידה נכס המעוכב תחת ידיה וקיומה של הערה אשר נמחקה בהסכמתה על זכויות החייב בדירה אינה עולה כדי עכבון. לחילופין גם לו היה עכבון כזה הרי גב' טסלר בפעולותיה ויתרה עליו בהסכימה למחוק ההערה ובמתן הודעה לתיק בית המשפט כי היא מסכימה שכספי יתרת התמורה המתקבלת בגין מכירת הדירה יועברו לקופת הכינוס. זאת כעולה מהאמור בבקשתה להבהרת החלטת בית המשפט מיום 4.10.2011, תוך מתן הוראות כי עודף הכספים העולים על החוב הנטען על ידי הזוכה יועבר לכונס הרשמי לתיק פשיטת הרגל של החייב פר/12586.
הצהרה זו שנרשמה בכותרת הבקשה ע"י ב"כ גב' טסלר ללא כל התנאה. בכך הבהירה גב' טסלר מפורשות כי היא מסכימה ללא תנאי שכספי יתרת התמורה יועברו לקופת הכינוס.